שאלת השאלות.
האמת?
אין לזה תשובה ברורה.
אבל יש דבר אחד שאני די בטוחה בו:
כרגע AI לא מחליף מעצבת גרפית.
וגם לא ממש קרוב לזה.
ואני אומרת את זה לא רק בגלל שאני מלמדת עיצוב...
אז החלטתי לנסות.
בחרתי מודעה שעיצבתי לאחרונה.
האמת? זו מודעה שנוצרה ממש מהרגע להרגע, בלי יותר מדי זמן להשקיע.
רציתי לבדוק:
מי יצליח יותר, אני או ה-AI?
ממש ניסיתי לעזור לו.
נתתי לו את כל הפרטים, ואפילו את הצבעים שדמיינתי.
וזה מה שיצא:
אוקיי...
לא ממש לטעמי :(
אז ניסיתי לעזור לו עוד יותר.
נתתי לו אפילו את התמונה שיצרתי קודם, אחרי לא מעט עבודה בג'ינרוט:
ועדיין...
זה לא זה.
וזה מה שאני יצרתי:
(נראה לי שלקח לי פחות זמן לעצב מאשר כל ניסיונות הג'ינרוט... 😅)
אז מה המסקנות?
הבינה המלאכותית מתקדמת במהירות מטורפת.
אי אפשר לדעת איפה היא תהיה בעוד שנה או חמש שנים.
אבל נכון להיום?
הרמה שלה כבר גבוהה יותר משל מעצבת חלשה, או גרפיקאית שיודעת להפעיל תוכנה אבל לא באמת יודעת לעצב.
אז אין יותר צורך במעצבות? הן ייעלמו יום אחד?
כרגע, ממש לא נראה שזה הכיוון.
זה לא רק עניין הפונטים – למרות שזו עדיין נקודת חולשה, ואני מאמינה שגם היא תיפתר.
וזה גם לא רק חוקי האסתטיקה, ההיררכיה והקומפוזיציה.
את כל אלה אפשר ללמד. וגם AI לומד אותם.
ההבדל האמיתי הוא במקום אחר.
עיצוב הוא חידוש.
זו יצירה.
זו הפתעה.
זה לקחת רעיון שלא היה קיים לפני רגע – ולהפוך אותו למשהו חדש.
הטרנדים משתנים.
השפה העיצובית משתנה.
הקהל משתנה.
ומעצבת טובה יודעת להשתנות יחד איתם.
וזה בדיוק המקום שהכי קשה לרובוט להיות בו.
עם הזמן, המעצבות החלשות נופלות.
יש מצב שחלקן כבר נפלטו מהשוק.
אני גם מאמינה שיגיע יום שבו אפילו המעצבות הבינוניות יצטרכו להשתפר מאוד... או להישאר מאחור.
ומי יישאר?
המעצבות החזקות.
אלה שיודעות לחשוב.
לחדש.
להפתיע.
בקיצור—
או שאת מעצבת מצוינת...
או שרובוט כבר יהיה עדיף.
אז לא צריך AI? אפשר לבטל את המנוי?
ממש לא.
גם אני השתמשתי כאן ב-AI.
אבל שימי לב להבדל.
אני יצרתי.
והוא עזר לי.
לא אני עזרתי לו.
אז מה דעתך?
AI באמת יחליף מעצבות?
או שהוא פשוט יהפוך לכלי העבודה הכי חזק שלהן?
מודעה בינונית של מקצוענית, עדיפה על מודעה מהממת של חובבנית.
הנה 3 דברים שכנראה לא שמת לב אליהם, אבל הם מגלים המון על המקצועיות של מי שעומדת (או יושבת...) מאחורי המודעה.
1. בדיקת שוליים
תסתכלי על המודעה רגע בלי לקרוא.
רק על המסגרת שלה.
האם התוכן מיושר טוב בפנים?
יש מספיק מקום בצדדים, למעלה ולמטה?
אין משהו דבוק מדי לקצה?
אין אלמנטים שנראים כאילו הם כמעט נופלים החוצה?
אני אוהבת לקרוא לזה ככה:
אם ילד היה מקבל סרגל,
והיה צריך לצייר מסגרת מסביב לכל אזור התוכן,
הוא היה מצליח?
נכון, זה נשמע כמו משהו קטן,
אבל כולנו יודעות שבכל תחום, המקצוענות נמדדת דווקא בפינישים.
2. הפרטים הקטנים
הרבה פעמים הכותרת והעיצוב המרכזי עובדים מצוין,
אבל דווקא למטה מתחיל הבלגן.
ההיררכיה בפרטי יצירת הקשר ובאלמנטים הקטנים, מגלה לנו המון על המקצועיות של המעצבת.
כי בואי נודה באמת...
דווקא הדברים הקטנים הם הכי מסובכים.
ובדרך כלל, שם בדיוק רואים את ההבדל בין חובבנית למעצבת מנוסה.
3. בדיקת 3 שניות
זו בדיקה מעולה במיוחד למודעות פרסום.
תפתחי את המודעה,
תסתכלי עליה 3 שניות,
ותסגרי.
עכשיו תשאלי את עצמך:
על מה הייתה המודעה?
מי העסק?
מה הציעו לי?
מה הייתי אמורה לעשות?
אם את צריכה לחזור למודעה כדי להבין,
כנראה שגם הקהל יצטרך.
ובדרך כלל... הוא פשוט לא יחזור.
לפני שאת שולחת את המודעה ללקוחה ויוצאת לחגוג,
תעשי צילום מסך של המודעה, תפתחי בפוטושופ ותבדקי 3 בדיקות פשוטות:
1. בדיקת שחור לבן
הופכים את המודעה לגווני אפור.
עכשיו בודקים:
האם עדיין רואים מה הכי חשוב?
האם הכותרת בולטת?
האם ההיררכיה נשמרת?
האם יש מספיק הבדל בין העיקר לטפל?
אם הכל נראה בערך באותו משקל,
או שיש דברים שקצת "נעלמים",
כנראה שאין מספיק ניגודיות.
ככה מתקנים:
בהירים - מבהירים יותר.
כהים - מכהים יותר.
אבל שימי לב,
הבדיקה הזאת בודקת טון ולא גוון.
כלומר,
לא חייבים להחליף צבע.
לפעמים מספיק להפוך צבע מסוים לבהיר יותר,
או כהה יותר,
והמודעה כבר נהיית הרבה יותר ברורה.
2. בדיקת טשטוש
מחזירים את המודעה לצבע,
ומטשטשים אותה מעט עם Gaussian Blur.
עכשיו בודקים:
מה עדיין רואים?
מה נעלם?
האם הכותרת עדיין ברורה?
האם הטקסטים הקטנים נבלעו?
לפעמים המודעה נראית לגמרי בסדר,
אבל אם מטשטשים קצת,
פתאום רואים שההיררכיה לא מספיק חזקה.
אם משהו חשוב נעלם בטשטוש,
זה סימן שהוא חלש מדי.
ככה מתקנים:
מגדילים אותו.
מחזקים אותו.
נותנים לו יותר רווח.
או מחלישים דברים אחרים שמתחרים בו.
3. בדיקת פיקסול
עכשיו מפקסלים את המודעה ממש.
כאן אנחנו כבר לא בודקים קריאות,
אלא את התמונה הכללית.
האם הצבעים מאוזנים?
האם יש אזור כבד מדי?
האם יש צבע שקופץ בלי סיבה?
האם המודעה נראית נעימה גם כשהפרטים נעלמים?
זה עוזר לראות אם הקומפוזיציה באמת יושבת טוב,
ואם שילוב הצבעים מאוזן.
בקיצור:
שחור לבן - בודק ניגודיות והיררכיה.
טשטוש - בודק מה באמת בולט.
פיקסול - בודק שילוב צבעים ואיזון כללי.
אלה באמת בדיקות קטנות,
אבל הן יכולות לגלות הרבה מאוד בעיות לפני שהמודעה יוצאת החוצה.
בהצלחה!
בדקתי את GPT Image 2 מול ננו בננה 2 בכמה מבחנים שמעניינים אותנו כמעצבות: ריאליזם, עברית, רמת עיצוב, עקביות ואינפוגרפיקות.
בפוסט הקודם כתבתי לך שכללים קטנים, אפילו טכניים,
יכולים לשדרג עיצוב בכמה רמות.
והבטחתי לך טיפ קטן ומעשי, אז הנה:
כשיש לך טקסט להכניס לעיצוב,
אל תכניסי אותו כבלוק אחד.
פרקי אותו ליחידות מידע:
כותרת, הצעה, פרטים, מחיר וקריאה לפעולה.
אחר כך תני לכל יחידה משקל חזותי אחר -
בגודל, בעובי, בצבע או במיקום.
יצרתי לך דוגמה מהירה:
ככה המודעה נראית כשהמידע יושב כמעט כגוש אחד:
וככה היא נראית אחרי חלוקה ליחידות ברורות, עם משקל שונה לכל חלק:
שימי לב:
הפרטים לא השתנו.
המחיר לא השתנה.
הטלפון לא השתנה.
מה כן השתנה?
הסדר החזותי.
במקום שכל הטקסט יתחרה על אותו מקום,
כל יחידת מידע קיבלה תפקיד:
כותרת, קריאה לפעולה, מחירים וטלפון.
וזה בדיוק הכוח של היררכיה.
עכשיו תנסי את זה בעצמך:
קחי מודעה שעיצבת שיש בה בלוק טקסט אחד,
ונסי לפרק אותו לחלקים.
כמובן שלא מפרקים כל טקסט סתם,
אלא לפי סוגי המידע,
כדי ליצור סדר - לא בלגן.
זו רק דוגמה קטנה.
שמראה לנו כי מאחורי עיצוב טוב לא עומד "כישרון",
אלא הבנה של עקרונות.
בפוסט הקודם שאלתי אותך שאלה:
האם עיצוב גרפי הוא עניין של טעם טוב,
או משהו שאפשר וצריך ללמוד?
רוב מוחץ באמת בחרו בתשובה השנייה:
עיצוב זה משהו שאפשר וצריך ללמוד.
לפני שאני מגלה לך מה דעתי, אני רוצה לשתף בסיפור קצר שהופך את התשובה לברורה מאוד.
כשלימדתי עיצוב בתיכון, בערך בשיעור השלישי או הרביעי, נתתי לבנות משימה:
ליצור פוסטר.
זה היה תרגיל פשוט יחסית, כזה שהתבסס רק על הכללים שכבר למדנו.
בזמן שהן עבדו, נכנסה המזכירה לכיתה, התלהבה, וקראה למורות נוספות לבוא לראות.
התוצאות היו באמת מרשימות.
קשה היה להאמין שמדובר בבנות שרק התחילו ללמוד, וחלקן ממש לא הרבה קודם עוד לא ידעו בכלל איך מפעילים מחשב.
וכולן אמרו:
"איזו קבוצה כישרונית."
אבל אני כמורה שלהן, ידעתי שזה לא כל הסיפור.
היו שם בנות טובות, משקיעות, וחלקן באמת הגיעו עם חוש טבעי.
אבל מה שיצר את התוצאות היפות האלה, לא היה רק כישרון.
התוצאות היו כל כך טובות מסיבה פשוטה:
הן עבדו לפי כללים.
מההתחלה היה לי חשוב שהן לא יבחרו צבעים רק לפי תחושה,
אלא יעבדו לפי עקרונות ברורים וסדר נכון.
והן באמת נצמדו לכללים שלמדנו.
והתוצאה הייתה מדהימה.
וזה בדיוק מה שהסיפור הזה מלמד.
לטעם אישי יש מקום.
העובדה היא שכל אחת מהן יצרה פוסטר אחר לגמרי.
אבל הטעם האישי השפיע בעיקר על הסגנון.
לא על השאלה אם העיצוב עובד או לא.
כי בסופו של דבר,
מעצבת בלי כישרון יוצא דופן,
שנשענת על כללים נכונים,
יכולה להגיע לתוצאה יפה ומדויקת יותר
ממעצבת מוכשרת שפועלת רק לפי תחושה.
טעם טוב הוא העדפה אישית - לא שיטה.
כישרון הוא יתרון פתיחה - לא תנאי.
עיצוב הוא מקצוע של חשיבה:
מה המסר,
מה קודם,
מה חשוב,
ומה אמורים להרגיש.
והמוח קולט:
סדר,
ניגודיות,
קבוצות,
והיררכיה.
המעבר הכי חשוב בעיצוב הוא המעבר הזה:
מ"מה יפה לי"
ל"מה נקלט נכון".
בפוסט הבא אביא בעז"ה דוגמה לכלל אחד קטן,
שנראה כמעט טכני,
אבל יכול לשדרג עיצוב בכמה רמות - ובתוך דקות.
הניוזלטר הזה קצת שונה מהרגיל.
במקום לדבר על עיצוב, אני רוצה לשתף איך הכל התחיל אצלי.
יש בנות שהגיעו לעיצוב גרפי דרך המגמה בסמינר.
אצלי זה התחיל אחרת.
בתיכון שבו למדתי בכלל לא הייתה מגמת עיצוב.
החיבור שלי לעולם הזה התחיל דווקא מצילום וציור, ורק אחר כך המשיך גם לעיצוב דרך תוכנות אופיס.
אז פשוט התחלתי לבד.
לימדתי את עצמי, ובהמשך אחותי שלמדה מזכירות עזרה לי קצת.
וככה, כבר בתיכון, התחלתי לעצב.
בהתחלה עיצבתי בעיקר לעצמי:
כריכות לספרים שאולי יום אחד אוציא,
כרזות להצגות שאולי אפיק,
וכמובן גם לוגו לחוג שלי :)
וכן, את כל זה עשיתי בפאוור פוינט.
לאט לאט זה התחיל להפוך למשהו אמיתי יותר.
עיצבתי לבני משפחה, לתיכון, ולעוד אנשים מסביב,
ואפילו התחילו להזמין ממני עיצובים בתשלום.
מבחוץ זה נראה מצוין.
קיבלתי מחמאות, פרגונים, והיו גם עבודות.
אבל בפנים הרגשתי לא שלמה.
משהו היה חסר לי.
מסביבי שמעתי שוב ושוב את אותה גישה:
אם יש לך טעם טוב, עין חזקה וכישרון - את לא באמת צריכה ללמוד עיצוב.
מה שיקדם אותך זה פשוט ללמוד תוכנות מקצועיות יותר.
וזה גרם לי לעצור ולחשוב:
אולי באמת עיצוב הוא בעיקר עניין של טעם?
אולי זה משהו שפשוט יש - או שאין?
ואם כבר יש לך את זה, אולי באמת אין מה ללמוד?
אז לפני שאני מספרת לך מה אני בחרתי, אני רוצה לשאול אותך:
מה דעתך על עיצוב גרפי - זה עניין של טעם טוב או אפשר (וצריך) ללמוד את זה?
לכבוד ט״ו בשבט בחרתי לעצור רגע ולספר על פרויקט מיוחד שיצרתי עבור ג׳נרטור - כתבה שעוסקת בעולם הכריכות, ואיך אפשר לייצר כריכות מעניינות, חכמות ומעוררות רגש בעזרת בינה קריאייטיבית.
כן, אפילו כריכות של ספרי מתח והרפתקאות - בשילוב פירות 🌿
המטרה בפרויקט הייתה להראות שכריכה טובה היא לא רק “יפה”, אלא כלי שמספר סיפור, יוצר ציפייה ומעורר רגש - עוד לפני שקוראים מילה אחת.
אז איך יוצרים כריכות כאלו (או בכלל ויז’ואלים מדהימים)?
זה התהליך שאני עובדת איתו:
1. מגדירים רגש
עוד לפני צבע או קומפוזיציה - חושבים מה אני רוצה שהצופה ירגיש:
מתח, ריגוש, הרפתקה, הומור, ילדותיות, מדע, מסתורין ועוד.
2. מחפשים ויז’ואל קריאייטיבי
איזה דימוי יכול להעביר את הרגש הזה בצורה לא צפויה?
נתקעת בלי רעיון? זה בדיוק הרגע להיעזר בבינה קריאייטיבית כדי לחשוב על טכניקות ויזואליות מעניינות.
3. כותבים פרומפט
ברור, ממוקד, עם דגש על אווירה, סגנון וקומפוזיציה.
4. יצירה במידג’רני
נכון, הוא לא תמיד נצמד במדויק לפרומפט –
אבל ברמת האמנות וההשראה, בעיניי אין לו תחליף, ולכן אני אוהבת להתחיל ממנו.
5. סגירה ב-GPT החדש או Nano Banana Pro (אפשר בפריפיק, נייטקפה, לאונרדו או כל כלי אהוב)
שם אני מדייקת את הכריכה, מוסיפה טיפוגרפיה ומביאה אותה לרמה סופית ומקצועית.
6. תיקונים קטנים בפוטושופ (אם צריך)
כשכבר יש בסיס טוב - התיקונים הקטנים הופכים לפשוטים ומהירים.
7. מוקאפ
את המוקאפ יצרתי כחלק מהדרכה ליצירת תבניות,
ומי שרוצה – יש כאן תבנית מוכנה:
https://www.freepik.com/pikaso/ai-image-generator?template=1s3zr4rEVP
(כן! כל ההדמיות יצרתי עם אותה תבנית בדיוק)
רוצה עוד השראה, כלים ותהליכים כאלה?
אפשר להצטרף ל־מגזין ג׳נרטור החינמי – הרשמה בקישור כאן 👉
וגם:
קורס פריפיק החדש פתוח להרשמה 🎉
יש הנחה + מתנה מיוחדת לשבוע בלבד – כל הפרטים כאן 👉
בפוסט הקודם דיברנו על זה שהפרומפט זה לא הכל.
וגם שלחתי מתנה חמודה למנויות הניוזלטר...
(לא זוכרת? חפשי את המייל: “לפני שאת מתקנת שוב את הפרומפט - תבדקי את זה”)
אז אחרי זה מגיעה השאלה המתבקשת:
יש היום מה ללמוד בפרומפטינג?
התשובה שלי:
כן ולא
העולם השתנה
המודלים היום הרבה יותר מתקדמים, ולכן הם מבינים גם שפה פשוטה וברורה.
במילים אחרות:
לא צריך מילים גבוהות ולא צריך פרומפט “מטורף” כדי לקבל תוצאה טובה.
ועוד משהו חשוב:
בהמון מחוללים יש כבר עורכי פרומפטים מצויינים - שמנסחים, מסדרים, ומציעים שדרוגים.
אז במקום להמציא ניסוחים מסובכים מאפס, את יכולה לעבוד חכם.
אז מה כן מומלץ שיהיה בפרומפט?
מה חייב להיות בתמונה (מוצר/דמות/אלמנט)
מה הסגנון (נקי/צילום/איור/3D)
מה הקומפוזיציה (תקריב/מרכז/רקע נקי)
ומה אסור שיקרה (טקסט מרוח, לוגו מעוות, “יותר מדי AI”)
זה פרומפטינג פרקטי. כזה שעובד.
בקורס פריפיק, לדוגמה, יש שיעורים חדשים על טכניקות חכמות לעריכת פרומפטים ויצירת וריאציות -
ככה שלא צריך לדעת מילים גבוהות ולא צריך פרומפטינג “מטורף”.
הקורס עבר חידוש מלא ועכשיו מתחיל גם מבצע השקה + מתנה.
תבנית פרומפט קצרה שעובדת כמעט תמיד:
[מה] + [איפה] + [סטייל] + [קומפוזיציה] + [תאורה/אווירה] + [מה להימנע (במודלים שאפשר להכניס פרומפט שלילי)]
דוגמאות (פשוטות בכוונה):
מוצר טיפוח + רקע נקי + צילום סטודיו נקי + מרכזי + תאורה רכה + בלי טקסט/בלי לוגו
איור של דמות + רקע פסטלי + סגנון איור נקי + תקריב + אווירה שמחה + בלי טקסט
ועכשיו החלק החשוב:
אם משהו לא יוצא - אל תשני את הטקסט
נסי לשחק עם המודל או ההגדרות האחרות
גם לך עברה המחשבה הזאת?
כמה פעמים כבר ניסית לתקן את הפרומפט
ואולי גם ביקשת עזרה מצ'אט GPT
והגולם פשוט לא מבין אותך?
יכול להיות שאפילו ניסית כבר כמה פלטפורמות,
בלאונרדו, פריפיק, נייטקפה ועוד
אבל התוצאה אף פעם לא צפויה?
יש לי חדשות שאולי ידהימו אותך:
בדרך כלל הבעיה היא לא בפרומפט
אני אגיד את זה שוב:
ברוב המקרים לא יעזור לך לתקן את הפרומפט.
פרומפט הוא כיוון
והוא צריך להיות נכון
אבל יותר משמעותי מזה - זה ההגדרות.
הגדרות הן ההגה
וכשאני אומרת “הגדרות” אני מתכוונת לכל ההגדרות, וזה כולל:
מודלים, רפרנסים, כלים - וכן, גם הפרומפט הוא “הגדרה” חשובה.
תרגיל מומלץ
פרומפט: “ארנבת אוכלת גלידה”
להשאיר את הפרומפט אותו דבר
לשנות רק: מודל / סטייל / פרופורציה
עד כמה התוצאות הפתיעו אותך?